כשהייתי ילדה, בכל יום חמישי היינו פותחים את הדלת ומוצאים את השבועון “השבוע בנתניה” על סף הדלת. אני כבר לא גרה בנתניה כבר שנים רבות, אבל אתם מכירים את המשפט הידוע – אפשר להוציא את הילדה מהשכונה אבל אי אפשר להוציא את השכונה ממנה 🙂 אז כן, יש לי המון זכרונות מקרית נורדאו, שכונת ילדותי, חברים שהיו ונפוצו למקומות שונים, אריאלה היפה והאתלטית, כשהיא קפצה בגומי, שום שלב לא עצר אותה, פרדי הבחור המהמם עם החיוך הביישני, שרון שאיננה עוד למרבה הצער הרב, ברוך הנער החרדי המתוק, רפי אחיו, ועוד ועוד אנשים שחיו חיי שכונה תוססים. אחד הזכרונות הוא שבכל יום חמישי, קיבלנו אל סף הדלת את השבועון “השבוע בנתניה”. אני הייתי תולעת קריאה וקראתי כל מה שנפל לידיי, אם זו היתה אנציקלופדיה, ספר, עיתון של שבת או את המקומון, שגם אותו קראתי, מה שנקרא cover to cover – מהעמוד הראשי ועד האותיות האחרונות של מודעות האבל ומודעות הדרושים. אז הנה סגירת מעגל יפה 🙂 כתבה על המיזם של “קאטס אנד בוקסז” ועליי, בשבועון “השבוע בנתניה” 12/12/2019